שיטת פילאטיס קרויה על שם ממציא השיטה, ג'וזף פילאטיס, וקיימת למעלה מ- 70 שנה. השיטה הומצאה במלחמת העולם הראשונה כאשר ג'וזף פילאטיס חיפש שיטה לחיזוק ושיקום פצועים בעקבות המלחמה.
עקרונות שיטת פילאטיס:
- נשימה- עקרון חשוב ומרכזי בפילאטיס היא הנשימה. בכל תנועה ותנועה בפילאטיס חשיבות רבה לנשימה.
- ריכוז- בכל התרגילים יש התמקדות בריכוז ובמתן תשומת לב מלאה לתנוחת הגוף ולמנח הגוף.
- רצף- שיטת הפילאטיס משלבת תרגילים שכל אחד מהם נקשר בשני וכך נשמר רצף התרגילים.
- שליטה- כל תרגיל הוא בשליטה מלאה ומבוצע בצורה מדויקת.
- דגש על מרכז הגוף- שרירי הליבה הם השרירים המרכזיים של הגוף והם אלו שלמעשה משמשים עוגן הגוף ומייצבים אותו (תוכל ללמוד כאן על הקשר בין שרירי הבטן וכאב גב).
למי שיטת פילאטיס מתאימה:
השיטה מתאימה לכולם! משום שרוב התרגילים מבוצעים בשכיבה ובצורה מדוייקת, היא מתאימה לכל הגילאים ולגברים ולנשים כאחד. כמו כן, השיטה מתאימה גם לסובלים מפציעות גופניות ולאלה המתקשים בעבודה מהירה בשיטות האימון האחרות.
יתרונות הפילאטיס:
- מחזקת, משפרת גמישות ומשפרת ייצוב הגוף.
- משפרת קשר גוף ונפש ומודעות גוף.
- מורידה מתח נפשי ומשפרת אנרגיה גופנית.
- מחזקת את שרירי הליבה (תוכל ללמוד כאן
- על הקשר בין שרירי הבטן לכאבי גב).
- משפרת תנועתיות מפרקים.
- משפרת נשימה וזרימת דם.
- משפרת דימוי גוף ומחזקת ביטחון עצמי.
- מתאימה לכולם.
- ניתן לתרגל בכל מקום ואין צורך באביזרים נוספים.
- סיכון נמוך מאוד להיפצע תוך כדי האימון
- שיטת פילאטיס מתאימה לכל האנשים. היא מתאימה לצעירים ולמבוגרים, מתאימה לאנשים עם פציעות ולאנשים אשר בריאים לחלוטין. היופי שבשיטה היא שהיא מתאימה לכולם וכל אחד יכול להנות מהפילאטיס.
האם יש יתרון במדריך פילאטיס שהוא גם פיזיותרפיסט?
כמובן. היתרון הגדול הוא בידע הגדול שיש לפיזיותרפיסט בשיקום פציעות וביכולת לזהות פציעה וכיצד להתמודד איתה. הידע באנטומיה, פיזיולוגיה וביומכניקה שנמצא ברשותו של הפיזיותרפיסט מעניק לאימון הפילאטיס ערך מוסף שניתן להפיק ממנו את המיטב בשיעור. שיעור הפילאטיס יביא לתוצאות טובות גם עם מדריך פילאטיס שהוא לא פיזיותרפיסט אך הערך המוסף של פיזיותרפיסט הוא חשוב ובעל משקל כבד בבחירת המדריך.
נשימה בפילאטיס:
נשימה היא הדבר החשוב בחיינו, אך בו זמנית הרבה מאתנו מתקשים בנשימה בכלל ובפילאטיס בפרט. על מנת להבין כיצד יש לנשום בפילאטיס, עלינו קודם להבין מהי מערכת הנשימה, כיצד מתרחשת נשימה נורמאלית ואחרי שנבין את התהליכים של הנשימה נוכל להבין כיצד לנשום בפילאטיס.
מערכת הנשימה מורכבת ממספר אברים:
- האף.
- הפה.
- הריאות.
- קנה הנשימה.
- שרירי הנשימה- הסרעפת ושרירי הנשימה הבין
- צלעיים.
- סמפונות הריאה.
הנשימה מתחלקת לשני שלבים:
- שאיפה
- נשיפה
בזמן מנוחה, השאיפה היא אקטיבית כלומר ישנם מעורבות שרירית בשאיפה והנשיפה היא פאסיבית. בזמן מאמץ, שתי הפעולות הן אקטיביות. בזמן מנוחה, השאיפה מתבצעת ע"י שרירים שהמרכזית בהן היא הסרעפת. שרירים נוספים שעוזרים הם השרירים הבין צלעיים. הסרעפת בזמן מנוחה נמצאת בתוך חלל הבטן קמורה, בזמן השאיפה, היא יורדת ומתקערת וכך יוצרת לחץ שלילי אשר גורם לכניסת האוויר לריאות. בזמן מנוחה, השרירים הבין צלעיים כמעט ואינם מעורבים בשאיפה והנשיפה מתבצעת ע"י הפרש הלחצים מבחוץ ללחצים בריאות. הדבר משתנה כאשר במאמץ המטרה של הגוף היא להכניס כמה שיותר חמצן ולכן גם השאיפה מתבצעת ע"י שריר הסרעפת וגם ע"י השרירים הבין צלעיים, וגם הנשיפה מתבצעת ע"י שרירי הבטן בעיקר שלוחצים להוצאת האוויר.
למעשה כשאין אנו מתאמצים, הנשימה היא נשימה סרעפתית. רק בשעת מאמץ אנו משתמשים בשרירים האחרים ולכן חשובה הנשימה בפילאטיס משום שלרוב בהתאם לתרגילים, הנשימה היא גם סרעפתית וגם נשימה שמערבת שרירים. הנשימה בפילאטיס היא חלק בלתי נפרד והשאיפה והנשיפה מופרדות והתרגילים השונים לעולם יערבו את הנשימה. לרוב, בתחילה ישנו קושי לעקוב אחר ביצוע תרגילים ונשימה נכונה. לרוב, אנשים יעצרו את נשימתם או ינשפו וישאפו במקומות לא נכונים. בד"כ, לאחר מספר שיעורים בפילאטיס הנשימה נהית חלק בלתי נפרד מאימון הפילאטיס ובתקווה, הנשימה בפילאטיס נהיית חלק בלתי נפרד מחיינו.
