שלנות רפואית במהלך השירות הצבאי:
לועדת הערעורים שהוקמה מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) הוגש ערעור על החלטתו של קצין התגמולים, אשר דחה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לפיתוח על ידי גברת. על פי כתב התביעה, עם התגייסותה של התובעת לצבא ההגנה לישראל, היא החלה לסבול מקשיי נשימה, כאבי בטן חזקים וחום גבוה. לטענתה, תלונותיה בפני הרופאים הצבאיים לא נלקחו ברצינות, כך שכשנה לאחר גיוסה היא הובהלה לבית החולים "איכילוב", שם אובחנה כמי שסובלת מבעיה רפואית חמורה בתוספתן. בהמשך לאיבחון האמור נכרת חלק גדול מהמעי הגס של התובעת ולאחר מכן בוצעו בה ניתוחים נוספים, במסגרתם פתח הצוות הרפואי את ביטנה על מנת לשחרר הידבקויות שונות במעי. בזאת לא תמו צרותיה של התובעת – מיד לאחר שחרורה מהצבא אובחנו גידולים ממאירים בכבד, אשר חייבו את כריתת חלק מהאונה השמאלית והימנית שלו.
על רקע השתשלות האירועים המפורטת לעיל, הגישה התובעת תביעת רשלנות רפואית המתבססת על חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
כעולה מכתב התביעה, הצוות הרפואי הצבאי התנהל באופן המהווה רשלנות רפואית לכל אורך השירות הצבאי שלה, היות ולא איבחן את הבעיה הרפואית ממנה סבלה התובעת, זאת חרף תלונותיה הרבות והתסמינים שהופיעו בגופה אשר על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת היה בהם כדי להעיד על הימצאות המחלה בתובעת. רשלנות זו הובילה לטענת התובעת להחמרה של המחלה שכוננה בגופה, אשר חיסלה באופן מוחלט את סיכויה להירפא ממנה.

קצין התגמולים דחה, כאמור, את תביעתה וקבע כי התובעת זכתה לטיפול רפואי הולם שאינו מהווה רשלנות רפואית הן מבחינת תשומת הלב שהוקדשה לתלונותיה והן בכל הנוגע לבדיקות הרפואית שבוצעו בה בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים. קצין התגמולים מוסיף וקובע כי לא היה ניתן לגלות את המחלה ממנה סבלה התובעת במועד מוקדם יותר מהמועד בו אובחנה בפועל וכי בניגוד לטענתה, על פי מצבה הרפואי באותה תקופה לא קמה כל חובה על הצוות הרפואי לערוך לה בדיקת סי.טי ו/או בדיקת לפרסקופיה.
התובעת הגישה ערעור על הקביעות האמורות. וועדת הערעורים פורסת את ההלכה בקשר לתביעות מכוח חוק הנכים האמור, לפיה על התובעת להוכיח שהטיפול הרפואי שניתן לה על ידי הרופאים הצבאיים תוך כדי השירות ובעקבותו, סטה מהנורמות המקובלות בנסיבות העניין. לאור זאת, בוחנת הוועדה את חומר הראיות ומסיקה כי ההליכים הרפואיים שנעשו בעניינה היו רשלניים והתאפיינו בחוסר תקשורת בין הרופאים הצבאיים השונים שטיפלו בה. זאת ועוד, לאחר בחינת חוות הדעת הרפאויות שהוגשו על ידי הצדדים קובעת הוועדה כי יש לראות רשלנות רפואית בעובדה שהתובעת לא הופנתה לביצוע בדיקת סי.טי שהינה בדיקה נפוצה אשר חובה על הרופא הסביר לבצעה במטופלת בנסיבות עניין דנן.
זאת ועוד, בזאת לא תמה התנהגותו הרשלנית של הצוות הרפואי הצבאי. ודוק, בשל העובדה שלא נוהל על ידו רישום מסודר של תלונות התובעת והבדיקות שבוצעו בה, נשללה יכולתו של הצוות הרפואי של בית החולים "איכילוב" לקבל את התמונה המלאה אודות מצבה הרפואי האמיתי של התובעת.
לדידה של הוועדה, די באמור לעיל כדי להרים את נטל השכנוע כי התרשלות הצוות הרפואי תרמה לאובדן סיכויי החלמתה של התובעת בשיעור של שישים אחוזים, בגינם יש לפסוק לתובעת פיצוי כספי.
לקריאה מלאה של פסק הדין ראו – ע:נ 411/97.
הערה: הכתבה הנ"ל נערכה על ידי צוות אתר LawTip המעניק מידע וסיוע משפטי בתחום זה ואף מפעיל באתרו פורום רשלנות רפואית באמצעות עורכי דין הבקיאים בתחום. יחד עם זאת, אין לראות באמור משום תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין, ואין לראות באמור כתחליף לקריאה מלאה של פסק הדין.