שחיקת סחוס היא למעשה היצרות של המרווח הבין פרקי. בין כל מפרק ומפרק בגופנו, נמצא הסחוס שאמור להגן על המפרק, למנעו זעזועים וליצור תנועה חלקה. במחלות כמו אוסטאוארטריטיס, ישנה שחיקה של הסחוס ונוצרות דלקות חוזרות ונשנות ובעקבות כך, כאבי ברכיים. הסחוס הוא רקמה לבנה שנמצאת בסוף העצם של המפרק ויוצרת למעשה את מבנה המפרק. הסחוס מורכב ממולקולות של גליקוגן ומים. הבעיה העיקרית בשחיקה של הסחוס היא שלסחוס אין אספקת דם ישירה ואת החומרים המזינים אותו הוא מקבל מהרקמות העוטפות אותו ומדיפוזיה. ישנה בעייתיות בכך שיכולת ריפוי של רקמה קשורה באופן ישיר לאספקת הדם שהיא מקבלת. במקרה של הסחוס, משום שהוא לא מקבל אספקת דם מספיק טובה, יכולת הריפוי שלו היא מאוד נמוכה ובכך הוא נשחק מהר ונוצרות הדלקות שהוזכרו קודם לכן. תנועתיות טובה לסחוס וזאת משום שברגע שנוצר לחץ על הסחוס לסירוגין (למשל בהליכה בסחוס במפרק הברך), נוצר אפקט של משאבה של מים וחומרים שמזינים את הסחוס יוצאים ומייד חוזרים לתוכך הסחוס ומזינים אותו. ברגע שאין את האפקט הנ"ל לסחוס נכנסים פחות תוצרים שמזינים אותו. במהלך השנים, משום שהסחוס רגיש ללחצים שינויים מתרחשים אצל כולנו. הבעיה מתחילה כאשר השחיקה והשינויים בסחוס גדולים יתר על המידה ונוצרים הדלקות והכאבים החוזרים ונשנים. בנוסף, ברגע שישנו גירוי של עצם על עצם (משום שהסחוס נשחק) גדלים ישנם מקומות ש"מועדים לפורענות". אחד הנפוצים הוא שחיקת סחוס במפרק הברך עוד מקומות נפוצים הם מפרקי האצבעות והאצבע של כף הרגל. בד"כ השחיקה בברך ההפנימי. הסיבה היא שככל הנראה, העומס הביומכני הוא גדול יותר באזור הפנימי וזאת בגלל המבנה של הברך.
מהם גורמי הסיכון לשחיקת סחוס בברכיים?

• גיל הוא אחד מגורמי הסיכון. בגלל הסיבות הברורות. גיל הוא גורם סיכון משמעותי. יותר מבוגרים סובלים משחיקת סחוס.
• משקל הוא גורם סיכון אחר שגם הוא נמצא משמעותי. ככל שהמשקל גדול יותר, כך גם הסיכון לסבול משחיקת סחוס.
• טראומות למפרק בעברו. מפרקים שעברו טראומות כמו קריעת רצועה, מניסקוס, שברים וכו', מועדים יותר לפורענות לסבול משחיקת סחוס.
• השתתפות בספורט שממפעיל לחצים משמעותיים על המפרק. ריצה מדי פעם לא תסכן אותנו אבל רצי מרתון שרצים יום ביומו יותר מועדים לשחיקה.
• מין- נשים סובלות מעט יותר מגברים.

מהם הסימנים לשחיקת סחוס:

• כאב. ייתכן והוא בהתחלה יהיה מינורי אבל כאב הוא סימפטום שמלווה את השחיקה ומתגבר ככל שהשחיקה גדלה.
• הגבלה בתנועה ונוקשות מפרקית.
• הגבלה פונקציונאלית כמו עלייה במדרגות וקימה מישיבה בשחיקת סחוס בברך.
• האבחון נעשה ע"י בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה וצילום רנטגן.

מניעת שחיקת סחוס בברכיים:
הורדה במשקל.
חיזוקי שרירים בפיזיותרפיה ומניעת חולשה שתגרום לעומסים על הברך.